ניתוח הסרט מלך האריות

ניתוח דמויות

סימבה -

סימבה הוא המיועד להיות המלך הבא על העמק. הוא הבן של מופסה וסאראבי, אחיינו של סקאר (אחיו של מופסה). בתחילתו של הסרט ניתן לראות שסימבה נולד כבן מלוכה, כבר הרגע בו הוא נולד ניתן לו עתידו, להיות המלך הבא על העמק, העתיד שלהם נקבע מראש, ללא כל חשיבה, סימבה מקבל את היעוד למלוכה מעצם היותו בנו של המלך, מופסה. בקטע זה בסרט חל אובדן הילדות, סימבה הוא גור, הוא צריך להיות כמו כל הילדים, לשחק ולא לחשוב על מה שיקרה כשאר הוא יגדל, סימבה חושב וחושק במלוכה אשר הוא אמור לקבל לאחר אביו. דבר זה מאפיין את אובדן הילדות, הילדים רוצים להתבגר יותר מהר ולעסוק בדברים של מבוגרים במקום להתעסק בדברים של ילדים. כאשר סימבה היה קטן רפיקי מציג אותו בגאווה ומרים אותו מעל צוק התקווה על מנת שכל חיות העמק יוכלו לראות את בן המלך. סקאר, דודו של סימבה, לא מרוצה מכל עניין זה מכיון שברגע אשר סימבה נולד נלקחה ממנו הזכות להיות המלך הבא על העמק, הוא חושב כיצד "לנקום" בסימבה על כך שלקח לו את תפקיד המלך. כאשר סימבה קצת גודל, מופסה לוקח אותו לפסגה של צוק התקווה בשביל להראות לו את שטחי ממלכתו העתידית. סימבה רואה מחוץ לגבולות הממלכה אזור חשוך ואפל והוא מתעניין מה מתרחש שם למרות שאביו, מופסה, הזהיר אותו כי מקום זה הוא מקום מסוכן ושבשום אופן אינו יגש לשם. סימבה הולך לבקר את דודו סקאר, סקאר מספר לו על האזור האסור, הוא מספר לו כי מקום זה הוא בית קברות לפילים ושרק מי שאמיץ הולך לשם. סקאר גורם לסימבה בכוונה להתעניין יותר במקום למרות שהוא יודע שנמצאים שם הצבועים אשר הם חיות מסוכנות עבורו. הוא עושה זאת על מנת להגביר את סקרנותו לגבי המקום וכך הוא ילך לשם ויסכן את חייו ואם יקרה לו משהו סקאר יהיה שוב המיועד למלך הבא ולא סימבה. סימבה באמת הולך לשם ולוקח איתו את חברתו נלה, מכיון שלא רצה שאימו, סאראבי, תדע לאן הוא הולך כדי שלא תעצור בעדו הוא משקר לה ואומר כי הם הולכים לבור המים, כדי שאימו ואמא של נלה יאשרו להם ללכת. סאראבי מסכימה בתנאי שזאזו ילך איתם וישגיח עליהם. גם פה ניתן להבחין באובדן הילדות, סימבה ונלה רוצים ללכת למקום אשר מסוכן לביטחונם, הם רוצים להרגיש בוגרים יותר ממה שהם באמת. סימבה ונלה מסכימים ובמהלך הדרך הם חומקים מהשגחתו של זאזו והולכים לעבר המקום האסור. סימבה פועל באופן יהיר, הוא לא חושב על ההשלכות שם מעשיו, הוא פועל במהירות ללא חשיבה מוקדמת. כאשר סימבה ונלה מתקרבים לבית הקברות זאזו מוצא אותם ומנסה לשנות את עמדתם ולהחזירם הביתה. הם עומדים על שלהם ולא מקשיבים לדעתו של זאזו.בבית הקברות הם פוגשים את הצבועים אשר קיבלו הוראה מסקאר לתקוף את סימבה ונלה ולפגוע בהם. זאזו מצליח לברוח מן הצבועים והולך לקרוא למוספה. כאשר מוספה מגיע הוא מגן עליהם ומציל אותם. בדרכם לכיון הבית מופסה מבקש מזאזו לקחת את נלה הביתה על מנת שיוכל לדבר עם בנו, סימבה. סימבה מסביר לאביו כי הוא פעל כך מכיון שרצה להפגין את האומץ שיש לו, מוספה מסביר לו כי הוא להיות אמיץ לא מתבטא בכך שהוא הולך למקום שיעורר לו צרות. בסוף השיחה בין האב לבנו, הם שוכבים על הגב ומסתכלים על השמים ומוספה מספר לסימבה כי הכוכבים הנמצאים שם הם המלכים של העבר אשר שומרים עליהם מלמעלה. סקאר מתכנן מחדש את תוכניתו להחזיר לו את המלוכה, הוא מביא את סימבה אל תוך התהום, הולך בטענה שהוא כבר חוזר ובינתיים הצבועים הבריחו עדר של גנו למקום בו היה סימבה. סקאר הלך אל מופסה ואמר לו שסימבה בסכנה, מופסה אשר דאג לבנו בא לעזור לו אך בסופו של דבר יצא כי הוא הציל את סימבה אך הוא עצמו נהרג. סקאר אומר לסימבה לברוח אל מנת שלא יואשם בהריגת אביו. סימבה בורח, כאשר סימבה בוחר לפעול כך הוא בעצם מתנער מאחריות, הוא מוצא בבריחה כדרך האידיאלית להתמודד עם המצב. סימבה ניצל במדבר על ידי טימון ופומבה, הם מגדילים אותו עד שהוא נהיה בוגר. יום אחד מגיעה לביאה על מנת למצוא לה ולמשפחתה אוכל ותוקפת את טימון ופומבה, סימבה אשר בא לעזרתם נלחם בה אך פתאום מגלה כי לביאה זו היא נלה, חברתו. היא מספרת לו על השלטון של סקאר ועל מצבו של העמק, סימבה מרגיש אשם בכל המצב אך מעדיף לברוח מן עברו. בסוף סימבה מחליט להתנתק ממה שקרה לו בילדותו והוא חוזר כדי למלוך על העמק. הוא חוזר ומתעמת עם סקאר, סקאר מכריח את סימבה להתוודות על מותו של אביו מול כולם. כאשר סימבה מצליח לגבור על סקאר הוא גורם לו להודות באמת, שהוא זה שגרם למותו של מופסה. סימבה השכיח ממנו את העבר ופעל למען העתיד הטוב, הוא התנתק ממה שקרה ופעל למען העמק, הוא בא כדי להציל את כולם מידי סקאר. סימבה ממשיך את מלוכת אביו והופך למלך החדש. כשאר העמק משתקם נולדת לסימבה ונלה בת אשר רפיקי מציג אותה מול כולם כמו שעשה עם סימבה כאשר היה גור.

צבועים -

אד: הוא ה"טיפש" בחבורה, אינו יודע לדבר, יודע לעשות רק הבעות פנים וקולות מוזרים.

באנזי: לא אוהב את אד במיוחד.

שאנזי: מנהיגת הצבועים, נראה שהיא תמיד חושבת ליזום משהו.

אד, באנזי ושאנזי הם צבועים מסוכנים שמונהגים על ידי סקאר. הם משמשים כעוזריו של סקאר למען האינטרסים שלו. הצבועים מתנהגים בפראות נגד אויביו של סקאר. הם מדברים בגסות ואינם מרחמים על כלום. בסרט הראשון של מלך האריות, הוא משתמש בצבועים בכדי להפחיד את האויבים שלו. כאשר סקאר ממנה את עצמו כמלך על צוק התקווה בעקבות הידיעה שהפיץ שסימבה נהרג ביחד עם מופסה, אך רק מופסה נהרג - במילים אחרות, הודיע לכולם כי אין המשך לשושלת המלוכה. ובכך סקאר נותן לצבועים זכויות בממלכתו, יותר נכון מבטיח אך לא מקיים. ובכך נוצר שבממלכתו סובלים מחוסר מזון כולל הצבועים.

בסך הכל הצבועים מעוניינים בעולם של שוויון בין כולם, הם לא רוצים להיות יוצאי דופן. הם היו שפוטים של סקאר כי הוא הבטיח להם אוכל ושתייה וזכויות, אך בפועל הוא אינו קיים זאת, הוא הביא לעתיד איום ונורא. בנוסף לכך, אפשר להגיד כי גם הם מפחדים מסקאר ולכן הם צייתו לכל פקודה שנתן. ניתן לראות במהלך הסרט שהם תוקפניים ורעים, לדעתי הם הגיעו לרמה כזאת משום שהם נראים אפלים יותר מהשאר, הם הכהים בחברה ולכן צריך כמה שיותר להתרחק מהם כדי שלא יזיקו.

האוייבים של הצבועים גזעניים כלפיהם והם אינם ביקשו או רצו זאת. מופסה כמלך בעצמו אמר לבנו, שלא ינסה אפילו להתקרב לאזור האפל. הצבועים רק רצו לחיות חיים הוגנים, אך המצב כבר לא אפשר זאת ולכן היו צריכים להיות כפופים לסקאר, כי הוא היה התקווה האחרונה שלהם.

מופסה -

מופסה הוא אביו של סימבה, גיבור הסרט, בן זוגה של סאראבי ואחריו של סקאר, האריה המרושע והקנאי אשר מנסה להנהיג את הצבועים להתנקם באריות. (הוא מצליח להוביל אותם מכיוון שבין הצבועים לאריות ישנה גזענות) לכן, בעזרתם מצליח להרוג את מופסה ורוצה לשלוט על צוק התקווה, המקום עליו שולט אחיו.
מופסה, אריה בוגר, בעל פרווה זהובה ורעמה גדולה ומטופחת. מופסה, אריה בעל כריזמה, יכולת הנהגה ושליטה על כל החיות, חכם ולכן מונה למלך על צוק התקווה ומקבל כבוד רב משאר החיות. אמנם, ישנן חיות אשר מפחדות ממנו אך בגלל היותו מלך טוב הוא עדיין מקבל כבוד והערכה גם מהן. למרות היותו מלך, כביכול, מושלם מופסה הוא מלך שוביניסט וזאת אפשר לראות מכיוון שבתחילת הסרט, כאשר סימבה בכה, אמר מופסה לאשתו שבשעות הלילה כאשר בוכה בנם היא צריכה לקום לטפל בו ולהאכיל אותו.
כאשר מתבגר מעט סימבה לוקח אותו מופסה לראש צוק התקווה. שם, הוא מרים אותו גבוה ואומר לו כי יבוא יום והוא ימלוך על צוק התקווה, כאשר מלכותו של מופסה תסתיים. בכך, הוא קובע מראש את ההמשך בלי לתת הזדמנות לאחרים. יש שיראו במעשה זה מעשה לא טוב. מדוע? מכיוון שאמנם מופסה הוא המלך ואחריו אמור למלוך בנו, אך זהו מעשה שתלטני. מופסה לא בודק האם ישנם אריות אחרים הרוצים למלוך ואולי אף ימלכו טוב יותר מסימבה. בנוסף לכך, יש שיראו שבמעשה זה הורס מופסה לסימבה את הילדות. כלומר, מקדים את זמנו. הרי סימבה הוא עוד ילד קטן וכבר מגיל קטנות מרים אותו מופסה על ההר ומודיע לו כי יהיה המלך היחיד המולך על צוק התקווה. בכך, מראש הוא הופך את סימבה לילד תחרותי, כי רוצה להיות המלך היחיד ושאף אחד לא יקח את מקומו, לשתלטן ומתנשא מעל החיות האחרות.
אך הריסת ילדותו של סימבה לא מסתיימת פה. כאשר נקלע סימבה לצרות מגיע מופסה לחלץ אותו. על מנת להפחיד את הצבועים ולהציל את בנו, משתמש מופסה באלימות ובהפחדה. לכן, מבין סימבה כי כדי להיות מלך טוב, מכובד ומוערך אשר יכול לנצח כל אחד צריך להשתמש באלימות ולהפחיד את מי שעומד מולך. בעקבות כך כבר מגיל קטן לומד סימבה אלימות מהי, ובהמשך גם משתמש בה.

סקאר-

סקאר הינו אחיו של מופאסה המלך אשר מולך על ממלכה שלווה אשר חיה בהרמוניה הוא למעשה אחיו הקטן של המלך ויש לו רצון לשלוט במקום אחיו, הוא גם דודו של סימבה. על פניו ישנה צלקת ומכאן בא שמו וגם דבר זה מעיד על דמותו שהיא מצולקת, פגועה, פגומה ושונה מהאחרים הוא גם כהה יותר מה שמבדיל אותו מהאחרים.הוא נחשב לאריה קר, אכזר, חסר מצפון, חסר ערכים, חסר כבוד וכאחד שיעשה הכל על מנת להשיג את מטרתו. סקאר עפ"י הסרט שימש כמנהיג הצבועים ורצח את אבא של סימבה וניסה להרוגו.
הייתכן שאנחנו טועים לגבי סקאר ודמותו?
הסיפור המוצג לפנינו בסרט "מלך האריות" שמתרחש ב"צוק התקווה" הינו סיפור גבורה ובו הטוב מנצח את הרע, סימבה ‏ומופאסה הם הצדיקים וסקאר הוא האויב הרשע. אם נתבונן בדברים באופן עמוק יותר נוכל לגלות כי אולי סקאר לא היה הנבל שחשבנו שהוא אחרי הכל, אולי הוא בעצם גיבור טראגי שסתם נעשה לו עוול עקב יריבותו עם אחיו מופאסה?
היריבות בין האחים: בסרט מוצגת יריבות בין שני האחים שנוכל לראות כי היא נובעת מתוך עמדותיהם הפוליטיות המנוגדות, מופאסה נקט בשיטה הרודנית - "כשאנחנו מתים, הגוף שלנו הופך לעשב, האנטילופות אוכלות את העשב, ואנחנו אוכלים ‏את האנטילופות, וכך כולנו חלק מגלגל החיים הגדול", כך מסביר מופאסה לבנו סימבה. ואילו סקאר נקט בשיטה דמוקרטית -שאיפתו למלכות לכך שיהיה שיוויון בין החיות האחרות לבי הצבועים, הוא צודד לצבועים שנמצאים מחוץ ל"גלגל החיים" הם יצורים ששנואים ע"י היצורים שמתגוררים ב"צוק התקווה".
הרג את מופאסה: לא פילא שכולנו חושבים שסקאר הוא הרשע בכל הסיפור הזה, הרי הוא הרג את מופאסה ואפילו הודה במעשיו, לא?
אפילו לא אחד ראה את הרצח מתרחש רק החיות שלא אומרות דבר וסימבה שראה אך ורק את נפילתו של אביו ולא היה נוכח בעת הרצח עצמו. הווידוי של מופאסה חיזק את המחשבה שהוא אכן רצח את מופאסה אחיו, אך האם הווידוי נאמר ממקום אמיתי או ממקום של פחד ואיומים?, סימבה בסוף הסרט מתעמת עם סקאר ומאשים אותו בבגידה ומאיים להרגו כאשר התוודה אליו סקאר, מכאן נוכל לראות כי הווידוי נאמר תחת איומים ולחץ.
שלטון סקאר: עוד סיבה משמעותית שאנו מחשיבים את סקאר לנבל הרשע בסרט היא האופן בו שלט,‏לאחר מות מופאסה  כאשר לקח את השלטון החל לנאום- "מותו של מופאסה היה טרגדיה איומה. אבל לאבד את סימבה, שבקושי הספיק לחיות… עבורי זה ‏אובדן אישי עמוק. בלב כבד אני מקבל את הכס. אך מתוך עפר הטרגדיה הזאת אנו נקום, להגיע ‏לשחר של עידן חדש, שבו אריה וצבוע יחיו יחד בעתיד גדול ונפלא".‏ מבלי להביט במילים בקונוטציה שלילית אלא באופן אובייקטיבי נגלה כי סקאר הרשע שהרג לכאורה את מופאסה ולאחר היעדרו של סימבה ירש את הכתר למעשה רוצה שוויון בין שני הזנים ולהטיב את העתיד ב"צוק התקווה". במקום לנצל את הרגע של לקיחת השלטון מאחיו מופאסה, בנאום בו יציג את העתיד ה"איום" שהולך להטיל על "צוק התקווה" הרי זהו הרגע ‏שבו הוא השיג את מטרתו, הגשים את תכניתו הזדונית, קיבל את השלטון, הוא בעצם מציג עתיד של שלום ושוויון בו הצבועים והאריות יוכלו לחיות ביחד.
 
ניתוח השיר "נתכונן" של סקאר

השיר " נתכונן" של סקאר הוא בעצם תיאור של מה שסקאר היה רוצה להיות, המלך. תכניתו של סקאר הייתה להרוג את מופסה, אחיו אשר מולך על כולם, ולהיות המלך במקומו. סקר, כשמו באנגלית, הוא אריה  מצולק וכדי להדגים זאת על פניו ישנה צלקת. סקאר הוא אריה קר, אכזר, פגוע, פגום ועצוב אשר  רק רוצה לשלוט על כולם ולהיות המלך. הוא רומס כל מי שבדכו על מנת להגשים את מטרתו ולא אכפת לו כלל מאחרים. זאת אפשר לראות מכיוון שהוא דמות חסרת מצפון, ערכים וכבוד כלפי שאר החיות. על מנת להיות המלך הוא רוצח את אחיו, כלומר הוא יעשה הכל ולא משנה מה, והוא אף מאשים בזאת את סימבה, בנו של מופסה. כדי להתחיל את שליטתו החל סקאר להבטיח הבטחות שווא לצבועים, היחידים שמוכנים לציית לו, כי הוא מבטיח להם שיביא להם אוכל אך כמובן שהוא שיקר. כמו הדמות, גם שירו של סקאר הוא שיר עצוב, כהה, חשוך ורע אשר מציג את רצונותיו של סקאר בצורה רעה, אגואיסטית ומפחידה.

בשיר סקאר מוצג כמה פעמים כעליון, הנמצא מעל כולם וזאת בעצם המטרה שלו, להיות המלך היחיד אשר שולט על כולם.

בחלק זה של השיר אפשר לראות כי סקאר עומד על ההר, הוא הגדול מכולם ונמצא מעל כולם והצל שלו מציג אותו אף גדול יותר. בנוסף לכך, זווית הצילום היא מלמטה מה שמגדיל את סקאר והופך אותו לגדול יותר ומעצים את כוחו. המילים בקטע זה של השיר הם "לכו איתי, ולא תהיו רעבים לעולם!" זוהי ההבטחה של סקאר לצבועים אך בהמשך הסרט אפשר לראות כי הוא לא מקיים אותה וסתם משקר להם כלומר, הוא מוצג כמלך גדול וכל יכול אך הוא לא עומד בהבטחותיו ומשקר לצבועים כל הזמן על מנת שיוכל לשלוט על הצבועים.

כאן מוצג סקאר עומד בראש ומתחתיו הולכים הנתינים שלו, הצבועים. הם הולכים כך, בצעדה מסודרת ומאורגנת מאוד על מנת לתת כבוד למלך שלהם, לייצר סביבו פולחן אישיות ולהגדיל אף יותר את העובדה שהוא היחיד אשר שולט על כולם. הצבועים מאמינים במלך שלהם והולכים אחריו מכיוון שהוא הבטיח להם הבטחות אשר הם מאוד רוצים שיתקיימו לכן מצייתים לו. אך בעקבות היותו סקאר, דמות אכזרית שקרנית ורעה הוא לא מקיים את הבטחותיו והם מצייתים לו לשווא.

"אני כאן נותן את הטון" סקאר  מציג שאף אחד לא יכול להבליג את מילותיו, כולם חייבים לציית להן והוא זה שמחליט. בנוסף לכך, בקטע זה רואים את האדמה מתחלקת לשתיים, יוצא מתוכה אש וצבוע נופל פנימה. קטע את אישיותו האכזרית והרעה של סקאר, את חוסר האכפתיות שלו כלפי אלו שמאמינים בו וחוסר המצפון והכבוד שלו כלפי אחרים. יתר על כן זוהי הוכחה לכך שהצבועים לא יכולים לסמוך על סקאר כי בכל רגע אפשרי הוא ירמוס אותם ויעזוב אותם לבד כלומר, לא אכפת לו מהם כלל אלא הוא דמות אגואיסטית אשר דואגת לעצמה בלבד.

לבסוף, התמונה אשר סוגרת את הקליפ היא סקאר עומד על ההר הגבוה ביותר, שולט על כולם, העליון, מחליט והוא אשר משליט פחד ומזהיר את הממלכה להתכונן בפניו ואפשר להבין כי הוא יהיה מלך מסוכן שקרן ואכזר.