עבודת גמר יא

אובדן הילדות - נועה קירל
לאן נעלמה הילדות? לשחק בחצר עם חברים או טיול בפארק עם ההורים, רובנו יודעים כי כיום הילדות הולכת ונעלמת וכבר מגילאים צעירים  הופכים הילדים למבוגרים, או לפחות כך הם חושבים כי לכך התקשורת מכוונת אותם.
הילדות, מה היא בעצם, איך היא הייתה פעם ולמה היא נהפכה היום
 בימי הביניים לא היה קיים המושג ילדות. הילדים היו תורמים לכלכלת  הבית ותפישתם הייתה כי ברגע שהילד החל ללמוד הוא הופך בין רגע למבוגר. ככל שהתקדמו הזמנים העובדה כי הילד יודע לקרוא ולכתוב הפכה אותו לאדם קטן אשר כביכול יודע מה טוב בשבילו. אך המושג ילדות בעצם נוצר כאשר הבינו המבוגרים שהילדים הם שונים, הדיבור שונה, הלבוש, הבילויים והחשיבה. כך החלה החשיפה המדורגת של הילדים לעולם המבוגרים כלומר, הגישה של הילדים לידע ולתכנים אשר לא תואמים את גילם הייתה מוגבלת והיחידים שסיפקו  לילדיהם את המידע היו ההורים והמורים וכך, סוף סוף החלו הילדים לחוות ולחיות לפי גילם ולא להתבגר מוקדם ללא כל סיבה. ככל שמתקדמות השנים אנו מצפים שהילדים יישארו בילדות ולא נחזור אחורה בזמן, לימי הביניים כאשר הילדים התבגרו במהירות, אך זה לא בדיוק נכון. בשנת 2017 כבר מגילאי עשר ומעלה ילדים הופכים למבוגרים וחושבים שהם יודעים מה הוא הטוב בשבילם, רוצים להתנסות בעולם המבוגרים ולעשות דברים אשר לא תואמים את גילם.
עכשיו שאלה מצוינת לשאול היא, מי האשם בכל העניין הזה של התבגרות מוקדמת ובשם אחר אובדן הילדות? ואולי לא קיימת תשובה אחרת ברורה אך ישנו דבר אחד אשר שינה את עולמנו, בשם התקשורת.

 אני בטוחה שכולנו מתגעגעים לזמנים בהם המשפחה הייתה הדבר שממנו מקבלים את הכי הרבה אושר, כשאמא הייתה תמיד בבית , אבא היה עובד ואנחנו חוזרים מבית הספר, רואים בית נקי, אוכל חם ולא כמו בזמנים אלו, שהפכנו להיות ילדי מפתח, זאת אומרת שכשאנחנו חוזרים הביתה ופותחים את הדלת עם המפתח שהוצאנו מהתיק כי אין מי שיהיה איתנו בבית, הרי שני ההורים עובדים כדי שנוכל לקנות עוד דברים מיותרים על מנת שנהיה בטוחים שאנחנו מאושרים. ואז אוכלים אוכל שחיממנו בטבח הפרטי שלנו, המיקרוגל, ואז הולכים לחברה הכי טובה שלנו, המורה הפרטית  האהובה עלינו, האמא שתמיד מחנכת אותנו, הטלוויזיה. כשאמא ואבא בעבודה אין מי שיחנך את הילדים כאשר הם חוזרים מבית הספר. אז הילדים הולכים לטלווזיה ושם משלימים את כל שנות החינוך החסרות. הטלוויזיה הופכת להיות סוכן החיברות של הילד, היא מתווכת בין הילד שחזר הביתה והוא מנסה להתחנך לבד ומלמדת אותו על העולם בו הוא חי, מדגימה לו באמצעות הפרסומות שצריך לקנות המון דברים, לחיות בצורה מסוימת ושהחברה מתנהלת רק בצורה אחת ויחידה. עכשיו, מוכן הילד לעולם הגדול, העולם המושלם שהראתה לו האמא השנייה שלו שמחנכת אותו לפי עקרונותיה, הטלוויזיה שהוא כל כך אוהב.

למה בחרתי דווקא באובדן הילדות? הרי זה נושא גדול ורחב לא ממוקד במיוחד אך זהו נושא טעון שמעצבן אותי. מעצבן אותי שהפכנו להיות ילדי מפתח, ילדים שהמודל לחיקוי שלהם היא הטלווזיה או התקשורת שאנחנו סוגדים לה, למה כמובן איך אפשר בלי מודל היופי, ההגדרה המושלמת לאיך האדם המושלם צריך להיראות ולפיו חייב  לפעול ודור המילניום? התיאור המושלם לדור שלנו. הנושא הוא נושא שאישית מאוד מעניין אותי, רציתי לחקור ולדעת למה בעצם התקלקלנו. אולי התקלקלנו זאת מילה גדולה מידי אבל הדור של היום הוא כבר לא מה שהיה פעם. היום כל ילד חושב שהוא יודע יותר טוב מההורים שלו וחושב שהוא יודע מה טוב בשבילו לכן הוא מתבגר כבר מהגילאים הכי קטנים וזה משהו שלדעתי צריך להיפסק.

אובדן הילדות? נושא כל כך רחב ולכן בחרתי להתמקד בדוגמא המושלמת, לפי דעתי, למושג הזה. נועה קירל. קירל היא זמרת, מוזיקאית, רקדנית, שחקנית, מדבבת, דוגמנית ומנחת טלוויזיה ישראלית. הספיקה הרבה בחיים שלה יחסית לגיל עשרים לא? אז לא. נועה קירל היא ילדה בת 16 שמתלבשת ממש לא בהתאם לגילה ולכן, לפעמים אפשר לטעות בקשר לשנת ליידתה.

נועה מתחזקת קריירה, לימודים ואף עד לא מזמן חבר אשר גדול ממנה בשנתיים. ואיך כל זה מסתדר? הרי נועה היא רק ילדה בת 16? בדור המתקדם והמפותח שלנו, ילדים יכולים לעשות הכל הרי הם כבר "מבוגרים" וכפי שנדמה להם הם יודעים גם יותר טוב מההורים שבעיניהם לא מבינים כלום. כמובן שהילדים הם הכי חכמים שיש ולכן גם מותר להם לעשות דברים של מבוגרים, אז למה לא להתלבש חשוף וממש לא בהתאם לגילם, לעשן, לתחזק מערכת יחסים, לשתות ועוד דברים שהיום, מסתבר ועצוב לדעת, שלא רק מבוגרים עושים.

מה זאת אומרת מתלבשים ממש לא בהתאם לגילם? כמו שאמרתי נועה קירל היא דוגמא מצוינת לכך ובמיוחד אחד השירים שהוציאה בשם "קילר". לאורך כל הקליפ נועה, נערה בת 16 ולא אישה בוגרת בת 30, לבושה חשוף בניהם חצאיות קצרות, מכנסיים קצרים המדמים תחתונים חולצות בטן חשופות עקבים גבוהים ולצידה גם רקדניות, אשר ממש כמוה, עושות תנועות שלא מתאימות לגילן בזמן, שכמובן, הן לובשות את הבגדים החשופים שלהן. אך לא רק הבגדים הבעיה בסרטון ותתפלאו גם לא רק הריקוד. החל מדקה 2:30 קירל עומדת מול גבר, אשר קשור לכיסא ללא חולצה, ונועה מתחילה לרקוד מולו. לפי דעתי, בזמנים שההורים שלה היו קטנים, הם לא רקדו ככה מול גבר בבגדים חושפניים שכאלו.  אז כן, הדור שלנו הוא דור שמסכים לעצמו להתלבש חשוף במיוחד ולמה? "כי זה יפה" "זה מה שכולן לובשות" "מודל היופי". לכן שהילדה בת ה12 תבוא לאמא שלה ותבקש שתקנה לה חולצת בטן, כי היא רוצה להראות מושלמת, ממש כמו מודל היופי שנועה מציגה בקלפים שלה, זו  הסיבה, הרעיון הזה שלכולם יש עכשיו, שכולם צריכים להראות בצורה  מסוימת ולהתלבש חשוף מכיוון שככה זה, התקדמנו ואנחנו כבר לא כמו פעם.
 


אז כאשר מתלבשים חשוף עם זאת מגיעים גם הבנים. נועה תחזקה לצידה את ברק שמיר, דוגמן בן 18 והם היו ביחד תקופה לא קצרה יחסית לגילם.
בדור שלנו כולם חושבים שהם יודעים הכל ובין היתר מהי אהבה "אמיתית" אשר מתקיימת באינטרנט עם כמה פגישות לפעמים ולכן חושבים ילדי הדור שלנו שהם יוכלו להיות במערכת יחסים רצינית, אמיתית ואוהבת. בין הדברים אשר הרסו לילדי הדור שלנו את הילדות הן מערכות היחסים המקודמות אשר קיימות בין ילדים החל מהגילאים הקטנים ביותר. וכן, אהבה היא טבעית אך יש הרבה מעבר ולכן זהו גיל מוקדם לפיתוח מערכת יחסים רצינית. בכתבה, מדברים ברק שמיר ונועה קירל על מערכת היחסים שלהם. כל זאת על רקע הצילומים הזוגיים שהם עשו לשער של מגזין, וצילומים כבר הפכו להיות שגרה יום יומית בשביל ילדים בין 16-18. שמיר וקירל מספרים כי יש בניהם אהבה, אך מעבר לכך המערכת המשומנת שמאחוריהם, היחצנים, המנהלים והסוכנים האישיים,  מודעים לפוטנציאל העסקי שיש מאחורי זוגיות צעירה כמו זו. בסוף הכתבה נשאל הזוג על שינה משותפת, כלומר, הכתבת מודעת כי בני הנוער כבר לא צעירים ותמימים כפי שהיה בזמנים עברו. גם מכאן אפשר להבין שתפיסת האהבה אצל בני הנוער השתנתה מקצה לקצה ככל שמתקדמות השנים.

 

ומי בעצם דוחף את הילדים לאובדן הילדות המהיר הזה?
ההורים? לא רק. לחלק גדול מאיבוד הילדות אחראית התקשורת והטלווזיה. בעקבות ההגזמה שמציגה לנו התקשורת, כלומר, אנחנו רואים את החיים המושלמים בטלווזיה ורוצים לחיות כאלו בדיוק אך צר לי להודיע, זה לא בדיוק אפשרי לחיות חיים מושלמים אשר מוצגים בטלווזיה ללא כל בעיה. בתכנית פושרז, מראים דווקא איך ההורים אחראים להפיכתה של נועה למכונה משומנת אשר מוצגת כמושלמת, ילדה אשר מתלבשת חשוף, וכן, תמיד שואלים "אמא שלה לא העירה לה לפני שהיא יצאה ככה מהבית?" אז החל מדקה 3:30 עד דקה 5:20, אמא שלה כן דואגת ולא בטוחה לגבי לבוש הילדה. היא אומרת כי הילדה משדרת סקס וזה דבר אשר מ מש לא תואם לגיל שלה אך האב מרגיע אותה ואומר כי היא לא לבושה חשוף וגם אם כן אז "זה מה שהולך היום" ובנוסף לכך יודע ומודע לעניין כי האינטרנט והטלווזיה הם הגורמים להרס ילדותם של ילדיהם. כאשר רואה האב את ביתו ומבין כי היא לבושה חשוף  הוא לא נבהל אך מי שמודאגת היא האם, שלא מתאים לה  כי ביתה תצא לבושה חשוף עד כדי כך מהבית. "זה מה שהולך היום, צריך להתאים את הלבוש לרצון הקהל" אמר האב של קירל, ולכן אפשר להבין כי  לא רק הלבוש החשוף מראה על התבגרותם המוקדמת של הילדים, אלא גם העובדה שכאשר מראים כי נועה מופיעה במועדון בין הדקות 18:30- 23:52, הקהל הוא קהל של ילדים, נערים, שעדיין לא בוגרים מספקים כדי להגיע למועדונים שכאלה ונערים מתנשקים אחד עם השני ולבושים חשוף  ואפשר להבין שהלחץ החברתי הוא המשפיע על הנוער להתבגר מוקדם. כאשר נשאל אבא של קירל על ההולך במועדון, תשובתו מדאיגה, מכיוון שהוא רואה את הקורה סביבו אך הוא עדיין מאפשר לביתו להופיע במקום של צעירים בלבוש חשוף במיוחד. ומול אביה, מבקשת נועה מחברתה שתצלם אותה בבגדים החשופים במיוחד שכל הרשת תוכל לראות את חייה המושלמים והחשופים לעניי כל, תרתי משמע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה